שיתוף ב print
הדפסה

ילדים שמחים

ילדים שמחים זוהי משאת חייו של כל הורה. כל אבא וכל אמא רוצים להסתכל מהצד על ילדם ולראות ילד שמח ומאושר. ומוכנים לעשות הרבה מאד לשם כך. הורים מתרוצצים מחוג לחוג, מרעיפים על ילדיהם מכל טוב הארץ – צעצועים אטרקטיביים, מאכלים הערבים לחיכם, הורים לוקחים את ילדיהם למקומות בילוי ושעשוע, ומוכנים להשקיע בכך כספים רבים ואף להרחיק עד לצידו השני של הגלובוס – הכל למען ילד מחוייך עם עיניים קורנות.

בואו נתיישב רגע בנחת, נעצור לרגע את המרדף האינטנסיבי אחר השמחה ונשאל את עצמינו: מהי באמת שמחה? כיצד ניתן לקדם חווית שמחה אצל ילדים? מה אנו כהורים נשדר להם שיקדם את חווית השמחה? לאחר שנפנים מהי שמחה וכיצד משיגים אותה. נוכל להניח את המאמר הזה בצד, ולגשת אל משימת החיים. מתוך שלווה ורוגע – אשר מקורם שמחה אמיתית. נוכל להפסיק לרדוף אחרי מקורות לאושר עבורינו ועבור ילדינו, ולהתחיל פשוט לשמוח

קצת על השמחה ומאפייניה

רבים מאיתנו נוטים לחשוב כי שמחה היא רגש נלהב ומתפרץ. למעשה, רגש השמחה הוא לא ׳היי׳, הוא לא השתוללות, רגש השמח הינו חוויה פנימית שליווה. השמחה עשוייה להיות מלווה בפרץ של התלהבות והתרגשות אך לא חייב שכך יהיה. שמחה של אמת –היא מדברים שאינם ברי חלוף. שכן אם שמחים בדבר חיצוני או רגעי – יחלוף הדבר ואז תחלוף השמחה.

מה אם כן מקדם שמחה של אמת? רגש השמחה, מגיע כתוצאה מהליך חשיבה. הליך החשיבה והרגש שבעקבותיו מופיעים בצמידות זה לזה. ככל שנטמיע הלך חשיבה, נשריש מושכלה מסוימת, כך סביר להניח שהיא תצוף בהקשרים רלוונטיים ותביא עמה את הרגש הנובע ממנה.

האם מחמאה מקדמת שמחה? תלוי...

דוגמא מצוינת שבה אנו כהורים משפיעים על רגשות ילדינו באמצעות הלך חשיבה היא הענקת מחמאות. מחמאה היא אמירה הפונה אל השכל של הילד, והבנתה מייצרת שמחה לשמע המחמאה. הילד מפנים תובנה, והיא משתרשת והופכת לאמונה שלו על עצמו.

לפעמים אנו נותנים מחמאות לילדינו, מתוך אמונה כי המחמאה תשמח את הילד. למעשה ישנן מחמאות, שמלבד רגע קטן של תחושת הצלחה ושמחה, בטווח הארוך מייצרות פעולה הפוכה – מייצרות אצל הילד סטרס. כאשר אנו מחמיאים לילדים על הישגים, הילד מקבל את המסר כי הישגיו הם אלו שהופכים אותו לבעל ערך.  דבר שאינו נכון.

שום דבר שיעשה לא יעלה את ערכו,

שום דבר גם לא יוריד את ערכו,

ערכו תמיד נשאר אותו דבר, והוא אין סופי. הוא יציר כפיו של הבורא!

ובכך יש לשמוח! וזאת יש להנכיח! יותר משחשוב לומר כל יום מחמאות ומילים טובות על הישגיו של הילד, ננכיח כל יום את ערכו העצום כיציר כפיו של הבורא מבלי כל תלות במעשיו. ננכיח את הפוטנציאל האין סופי שלו לקחת את עצמו קדימה. להביא טוב ואור לעצמו ולסביבתו. הוא יכול להתקדם ולהתפתח עד אין סוף. ויש לו את הפוטנציאל לייצר השפעה אמתית וחיובית על סביבתו (ככל שיגדל ויתפתח יגלה עוד דרכים וכישורים לעשות זאת) ננכיח זאת ובכך נשמח.

ילד זקוק לאהבה. ואיך זה קשור למחמאות?

נשים לב גם, כי ילד מערבב בין ׳להיות מוערך׳ ל- ׳להיות אהוב׳. יותר מכך, קשה לו לייצר את ההבחנה בין הערך העצמי, לערך של הבחירה שלו, של המעשה שלו – ברגע נתון. ילד זקוק לאהבת והערכת הוריו, כמו שזקוק למזון ומים ויעשה הכל כדי להיות אהוב/מוערך (אצל הילד זה נחווה אותו דבר). ילד שרואה כי הוריו שמחים בהישגיו, במעשים המרצים אותם, עלול באופן מוטעה להפנים כי הישגיו גורמים להוריו לאהוב אותו והוא עשוי להימצא בחרדה סמויה ומתמדת לספק הישגים כדי לוודא ולהבטיח את אהבת הוריו.

ולכן, המסר הראשון והחשוב הוא: לא משנה מה תעשה, וכיצד תתנהג, אבא ואמא אוהבים אותך תמיד אותו דבר. הכי הרבה שאפשר!!!!

מחמאות על בחירות

לאחר שאנו בטוחים שזהו המסר המועבר לילדנו, מגיע מקומן של המחמאות. כמסר משני.

נשים לב כי המחמאות שאנו מחמיאים הן לא על הילד עצמו אלא על הבחירות שבוחר.  

נעצים ונחמיא על הבחירות של הרגעים הקטנים. הבחירות של הילד לעשות מעשה טוב, להשקיע, להעניק, ללמוד, להתבונן ולשים לב לאחר, ולחילופין- על רגע שבו הילד בחר להתגבר ולא לתת פורקן לרגשות קשים באופן שאינו חיובי.

באופן הזה הילד ילמד לשמוח ממימוש חיובי של הרגע הקטן, מהדרך שהוא עושה, מעצם הבחירה בטוב , מעצם ההשתדלות.

מחמאות על הדרך, פחות על התוצאות

ועוד נקודה חשובה, אל תשבחו ילד על ההישג , אלא על היכולת שלו לעשות למען השגת דברים, על ההתמדה, על הנחישות, על העשיה. לעיתים קרובות מרדף אחר הישגים מיצר דרך המלווה בחרדה ולחץ. (לעיתים, ולאו דוקא באופן מודע, ההנעה לפעולה ועשייה מקורה בחרדה מכישלון, מתחושת סכנה לירידה בערך העצמי או ירידה באהבה לה יהיו זכאים – כפי שכתבנו קודם). תחושה של ילד שהוא צריך להביא הישגים ולהציגם בפני הוריו, כי הם מעריכים הישגים, מייצרת עול כבד על כפתיו הרכות של הילד.  הרגע הזעיר של ההישג, הנצחון ילווה בתחושת שמחה, אך רגע אחר כך הילד כבר רודף אחר ההישג הבא. מהר מאד רגש השמחה יוחלף בתחושת סטרס להשגת היעד הבא. 

כדי לקדם מוטיבציה והנעה לפעולה ולמימוש פוטנציאל שאינם מונעים על ידי חרדה ולחץ, יש להיות מכוונני התפתחות, התקדמות, מכוונני עשיה. נזכור כי רובם המוחץ של רגעי החיים הם הדרך, ולכן נשקיע ברגש המלווה את הדרך.  זכרו כי יש לנו שליטה על הדרך, התוצאות הן כבר של הבורא. דברים חיצוניים שאינם בשליטתנו יכולים להתרחש ולהשפיע על התוצאה הסופית. מכירים את החויה מול דלפק התעופה בה מודיעים לנו כי הטיסה נדחתה/התבטלה עקב מזג האויר? הכל בגלל גרמי שמים. החברה לא לוקחת כל אחריות במצב שכזה ולא משלמת פיצויים. 

אנו עושים את שלנו, את הכי טוב שאנו יכולים ומבינים, ויודעים שהתוצאה הסופית היא תוצר של מכלול רחב בהרבה שרק הבורא המנהיג את הבריאה רואה את התמונה בשלמותה ומכוון אותה.

אנו עושים ומשתדלים,

יתכנו הפתעות לא נעימות שלא צפינו אותם,

יתכנו גם הפתעות חיוביות שלא צפינו אותם.

כך או כך, הדרך שעשינו היא חיובית, התפתחנו, למדנו, התקדמנו. לדרך יש מטרה (גם אם לא תמיד/או עדיין אנו לא מודעים לה) . את הדרך שעשינו הרווחנו ביושר ויש לשמוח בה!

שמחה בטוב

קדמו ראיה חיובית , המציאות תמיד מורכבת , אנו בוחרים אם להתמקד בחצי הכוס הריקה ולתת לה לצבוע את רגושתינו , או לחילופין- לשים אל מול עינינו את חצי הכוס המלאה, לשמוח בה, להתמלא בכוחות ואנרגיות , גם כדי לטפל עם חצי הכוס האחרת וגם , ובעיקר- כדי לנוע קדימה ולהמשיך לעשות טוב ואור עבורינו ועבור העולם.

כמובן שמעבר למחמאות- אודותם כתבנו בהרחבה, לא פחות חשובה היא הדוגמה האישית. ילד ער לאופן שבו הוריו מקבלים דברים שקורים, מפנים את הגישה שלהם ומיישם אותה.

מתוך הכרה זו, בחרנו לסיים מאמר זה בשני רעיונות ישומיים- תרגילים לקידום שמחה אשר יקדמו את חויית השמחה גם אצלינו ההורים ולא פחות חשוב מכך- בקרב ילדינו.

תרגיל מספר 1 - שמים את הטוב על השולחן!

בארוחת הערב, יספר כל אחד על דברים טובים שקרו לו היום. נשמח בטוב ונעצים אותו. נודה לבורא על כל הטוב הזה.

כל ערב, לאחר שעות רבות של ערות ושל עשיה, של טרדות היום יום אשר לעיתים שואבים אותנו ופוגעים בפניותינו ובנוכחותינו הרגשית אל מול ילדינו. נעצור את המרוץ, ונתיישב לארוחת ערב משפחתית. סביב ארוחה חמה ומזינה. נאפשר לעצמינו להניח בצד לכמה דקות את הטלפונים הניידים. ונהיה כל כולנו עם הילדים. מבלי הסחות דעת חיצוניות, נוכל להיות נוכחים, להביט בעיניהם של ילדינו בזמן שהם חולקים איתנו את חוויות יומם –  הנעימות יותר או פחות. לאחר מספר דקות, כשתחושת הרעב כבר סופקה, וישנה אוירה נינוחה ומכילה נפתח בסבב שבו כל אחד בתורו יספר על שלושה דברים טובים שקרו לו היום והוא מודה עליהם ושמח בהם

תרגיל מספר 2 - החיים מחייכים אלינו, נחייך אליהם חזרה!

עם טוש מחיק, ניתן לבחור מראה בבית שכל אחד יכול לגשת ולצייר עליה סמיילי קטן על דבר טוב שקרה לו, אמא- הראי דוגמא לילדים. גשי כל יום (בנוכחות הילדים) וציירי סמיילי, הם בטח ישאלו על מה הסמיילי. שתפי אותם.  לאט לאט גם הם יצרפו סמיילים. המראה תתמלא בפרצופים מחייכים. המראה הזה ממש כמו מראה ישקף לנו כמה טוב יש בחיינו ואת השמחה בו.

במהלך הימים המראה תתמלא בעוד ועוד פרצופים שמחים. כל פעם שנעבור לידה, תהיה זו תזכורת לכמה טוב יש בחיינו ולבחירה שלנו לשמוח בו. התרגול יהפוך את הדבר ל׳טבע׳, ירגיל את הילדים לנקודת מבט חיובית, ולשמוח בחלקם- איזה הוא עשיר: השמח בחלקו.

במסגרת החינוכית

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת אלמנקום ניסי נון ניבאה. דס איאקוליס וולופטה דיאם. וסטיבולום אט דולור, קראס אגת לקטוס וואל אאוגו וסטיבולום סוליסי טידום בעליק. קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי.

במסגרת הביתית

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת אלמנקום ניסי נון ניבאה. דס איאקוליס וולופטה דיאם. וסטיבולום אט דולור, קראס אגת לקטוס וואל אאוגו וסטיבולום סוליסי טידום בעליק. קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי.

במרחב האינטרנט​

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת אלמנקום ניסי נון ניבאה. דס איאקוליס וולופטה דיאם. וסטיבולום אט דולור, קראס אגת לקטוס וואל אאוגו וסטיבולום סוליסי טידום בעליק. קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי.

תרצו להנות מתכנים מעצימים נוספים ?

סיפורים, משחקים ומדריכים להפעלות עם הילדים? מלאו את הפרטים הבאים ונוכל להעניק לכם בקרוב תכנים נוספים

פרטי ילדים